החלטה בתיק ע"ח 42652-06-12

1.  מעשה בסכסוך על תוכי - העורר טוען שלי הוא, קבלתיו תמורת אחר, ומשיב 2 (להלן: "המשיב") טוען שלי הוא, נגנב ממני.

בגין אותו תוכי התנהלו ומתנהלים לא מעט הליכים בבתי המשפט, מוגשות בקשות ותגובות, תביעות וכתבי הגנה, ניתנו החלטות כאלה ואחרות - והחלטה זו היא אחת מהן.

2.  ההליך הנוכחי הינו ערר על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת יעל ייטב) מיום 14.6.2012 בתיק 47290-05-12, לפיה נדחתה על הסף, ללא קיום דיון, בקשה של העורר להחזרת תפוס - התוכי האמור, אשר נלקח ממנו על ידי המשטרה.

בהחלטתה ציינה כב' השופטת ייטב כי לאחר שעיינה בטענות הצדדים, לרבות טענות משיב 2 אשר נטענו במסגרת תגובה שהוגשה בתיק 2265-12-11, מצאה שיש להורות על מחיקת הבקשה. צויין כי התוכי אינו תפוס עוד, לאחר שהועבר למשיב על פי הסכמה שקיבלה תוקף של החלטה. צויין כי קיים השתק שיפוטי בנושא, לרבות הליך נוסף בין הצדדים המתנהל בת"ק 36425-01-12, וההליך שלפניה אינו ההליך המתאים לבירור שאלות קנייניות, במיוחד נוכח ההסכמה האמורה בין הצדדים.

3.  הכותרת לערר שהוגש הינה "ערר החזרת תפוס, לפי סעיף 38א לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] התשכ"ט-1969".

טענתו המרכזית של העורר הינה כי מדובר בהליך פלילי, ובהליך שכזה אין לבית המשפט סמכות למחיקה על הסף ולמתן החלטה שלא בנוכחות בעל דין. לטענתו, די בכך כדי לקבל את הערר ולפחות להשיב את התיק לבית המשפט קמא.

עוד טוען ב"כ העורר כי טעה בית המשפט כאשר התייחס לפן הקנייני, מאחר שהבקשה להחזרת תפוס איננה נוגעת לפן הקנייני.

לגופו של עניין טוען המבקש כי מאחר שהמשטרה תפסה את התוכי שהיה ברשותו, ובחלוף שישה חודשים לא הגישה נגדו כתב אישום, עליה להחזיר לידיו את התוכי, אשר הועבר על ידה באופן זמני למשמורת המשיב.

4.  להלן תאור העובדות ב"פרשת התוכי" האמורה:

א.         העורר, אשר החזיק בתוכי מסוג ז'אקו, הציע את התוכי למכירה באתר אינטרנט "יד 2".

ב.         המשיב הגיע לראות את התוכי, טען כי התוכי היה שלו ונגנב ממנו והגיש על כך תלונה במשטרה.

ג.          ביום 21.11.11 נתפס התוכי על ידי המשטרה.

ד.         נסיון להעביר את התוכי להשגחה בגן החיות לא צלח, ובהסכמת הצדדים הועבר התוכי למשמורת בידי המשיב, כאשר כל צד שומר לעצמו את הזכות להודיע על ביטול ההסכם ולבקש להחזיר את התוכי לידי המשטרה (נספח ב' לערר).

ה.         בהתאם לכך הודיע העורר למשטרה כי הוא מבקש לחזור בו מההסכם ולהעביר את התוכי לידי המשטרה, והודיע כי הוא יפנה לבית המשפט בעניין (נספח ג' לערר).

ו.          ביום 1.12.2011 הגיש העורר לבית המשפט בקשה להחזרת תפוס, בתיק 2265-12-11, להחזיר לידיו את התוכי.

המשטרה הודיעה, בתגובה, כי אין לה עמדה בשאלה למי יוחזר התוכי והשאירה את ההכרעה בידי בית המשפט.

בדיון שהתקיים לפני כב' השופטת מירית פורר, ביום 27.12.2011, שבה והודיעה המשטרה כי אין לה עמדה בתיק וכי החקירה המשטרתית טרם הסתיימה.

בסיום הדיון הגיעו הצדדים להסכמה, שקיבלה תוקף של החלטה, לפיה שני הצדדים ייבדקו בפוליגרף - "הגענו להסכמה דיונית לפיה, הבדיקה תיערך במשרד גוזלן ברזילאי ברח' בית הדפוס 12 בירושלים... תוצאותיה יחייבו את הצדדים בנוגע להכרעה הקניינית בקשר לתוכי נשוא המחלוקת שנתפס ע"י המשטרה ומוחזק כיום ע"י המשיב 2. הצד שגרסתו לא תתקבל יישא בהוצאות הצד שכנגד".

ז.          ביום 18.1.2012, לאחר שנערכה בדיקת הפוליגרף ולפיה המשיב דובר אמת והעורר אינו דובר אמת, הגיש המשיב תביעה נגד העורר בבית המשפט לתביעות קטנות, בתיק       36425-01-12, לקבלת הוצאותיו בהתאם להסכם האמור לעיל.